<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שכ"א</h1>
<h2>דף לט:</h2>
בשילהי בכל מערבין. פי' רבינו ש"י שמעינן מדרב חסדא ורב נחמן ומדרבה בר שמואל ומדרב ששת דהדר ביה ומדרבא דאמ' במסכת ביצה מניח אדם עירובי תבשילין [ועירובי תחומין] מיום טוב לחבירו ומתנה ומדרב דאמר במסכת ביצה שני ימים טובים של גליות נולדה בזה מותרת בזה וקבעינן הלכתא כוותיה דדבר הניצוד או נתלש מן המחובר ביום טוב ראשון של גליות ממתין לערב בכדי שיעשו ומותר דמכולהו שמעי' דאחד מהן חול דאי מספקא לן בקדושה אחת אמאי אישתראי [בהו ביצה ואי משו' דביצה אסורא מדרבנן הוא הא לא אישתרי] בשני ימים של ראש השנה ועוד קיימא לן במסכת ביצה דספיקה דרבנן בדבר שיש לו מתירין אסור ועוד צידת צבי מלאכה דאוריתא היא ושריוה ובהלכות גדולות אסר ויליף טעמא מדקבע' רב פפא הלכתא גוי שהביא דורון לישראל כו' ומוקי דהאי לערב אסורה בכדי שיעשו לערב של מוצאי יום טוב שני קאמר דליהוי ראוי לעשייה. ובעיני נראה שאינה כן אלא כדקסתים ואמר לערב סתם אם ביום טוב ראשון הביאן ימתין לערב בכדי שיעשו ויאכלן ולפיכך צריך להמתין דשמא היום קדש ועכשיו חול ובעיא המתנה ואי הוי איפכא כל שכן דאף בלא המתנה היו מותרין ואם ביום שני הביאם ימתין לערב בכדי שיעשו דשמא היום קדש הוא ותדע דעיקר מילתיה דרב פפא לערב דיום טוב ראשון אתמר מדאמרי' לקמן הנהו בני גננא (הבו לזה) [דגזו להו] גוים אסא ביום טוב שני שרא רבינא לאורוחי לאורתא לאלתר אלמא קסבר כי בעינן בכדי שיעשו ביום טוב ראשון דהא קים לן בקביעא דירחא וראשון עיקר והא דעבדינן תרי יומי משום דשלחו מתם הזהרו כו' אבל ליום טוב שני דקיל לא (בענן) [בעינן] בכדי שיעשו ומסקנא קבעינן הלכת' אף ביום טוב שני בכדי שיעשו דלא אתי לזלזולי ביה (ותשובות) [ותשובת] גאון יש בידי כן.
